דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה: מילון ההורים המלא

כשמקבלים דוח אבחון, לפעמים הוא מרגיש כמו מסמך בשפה זרה. בואו נפרק את שלושת המונחים הנפוצים ביותר, בשפה של הורים.

דיסלקציה: לקות בקריאה

זו הלקות המוכרת ביותר. היא באה לידי ביטוי בקריאה איטית או קטועה, בהחלפת אותיות דומות, בקושי לפענח מילים חדשות ובקושי בהבנת הנקרא כתוצאה מכך שכל האנרגיה הולכת על עצם הקריאה. חשוב: דיסלקציה אינה קשורה לאינטליגנציה. ילדים חכמים מאוד יכולים להיות דיסלקטים. מה שעוזר: הוראה מתקנת שיטתית בקריאה, ואמצעים מתאימים כמו הקראה והארכת זמן.

דיסגרפיה: לקות בכתיבה

מתבטאת בכתב יד לא קריא, באיטיות רבה בכתיבה, בקושי לארגן טקסט על הדף, ובשגיאות כתיב עקביות שלא נעלמות עם התרגול. לילד עם דיסגרפיה, המאמץ הפיזי של הכתיבה "גוזל" את תשומת הלב מהתוכן. מה שעוזר: אימון גרפו-מוטורי, ולעיתים מעבר להקלדה ואמצעים טכנולוגיים.

דיסקלקוליה: לקות בחשבון

הפחות מדוברת, אבל נפוצה. מתבטאת בקושי בהבנת מושגי כמות וגודל, בזכירת עובדות חשבון בסיסיות (לוח הכפל), בבלבול בין סימנים, ובקושי בחשיבה מתמטית. מה שעוזר: הוראה מתקנת בחשבון שמתחילה מהמוחשי ומהבסיס, והתאמות בהיבחנות.

מה שמשותף לשלושתן

שלושתן לקויות ספציפיות: הן פוגעות בתחום מסוים, לא ב"יכולת ללמוד" בכלל. שלושתן מזוהות דרך אבחון דידקטי. ולשלושתן יש מענה: הוראה מתקנת מותאמת והתאמות בהיבחנות, שמאפשרות לילד להראות מה הוא באמת יודע. וחשוב מכל: אף אחת מהן לא אומרת שהילד לא חכם. היא אומרת שהוא לומד אחרת.

רוצים להבין מה הדוח של הילד שלכם אומר בפועל? נשמח לעבור עליו יחד. 03-909-9914.

מקורות: כל זכות, לקויות למידה; DSM ומדריכים מקצועיים.